ד"ר ירון כץ, ראש ההתמחות לתקשורת
לאחרונה קיימו סטודנטיות מההתמחויות לתקשורת ולמחול מפגש עם גב' חווה דיבון, יוצרת ותסריטאית הסדרה "סרוגים". במהלכו הוקרנו סרט שהיא הפיקה בשם "לא יודעת איך" ופרק בסדרת הטלוויזיה "סרוגים". לאחר הצפייה היא שוחחה עם הסטודנטיות והציגה את הדילמות שהיא מתמודדת אתן כיוצרת דתייה, וכפי שהיא הגדירה את דרך ההתמודדות שלה – בלי לנסות ליפות את המציאות, בלי אידיאליזציה, ועם זאת תוך אמונה בדרכה ונכונות "לשלם מחירים" הנובעים מכך. בין היתר היא תיארה שיקולים שונים בהתנהלות יוצרי הסדרה, כולל תהליך בדיקת השחקנים, קשיים במהלך הבימוי ובזמן הצילומים, הבעיות במהלך ההפקה והדילמות ההלכתיות וההתמודדות אתם. היא הסבירה שבעיות אלה מציגות את המורכבות של הסדרה – שיקוף המציאות, עם הלבטים, הנפילות, הדילמות והמצבים שצעירים דתיים נתקלים בהם, כולל שאלות נוקבות, דילמות מהחיים, נקודות שבירה וחוזק.
במהלך השיחה של הסטודנטיות עם גב' דיבון עלתה השאלה אם ראוי ליוצרת דתית לעסוק בסיפורים אישיים שממחישים התלבטויות ביחסים שבינו לבינה. גם עמדת הבנות שיקפה דעות שונות והמפגש עורר דיון ער וחשוב. ד"ר דבורי הנדלר מההתמחות לתקשורת אמרה שגבולות ההלכה והיצירה נמדדים ביכולת להתמודד עם התסריט במסגרת הלכתית. היא העלתה לדיון את הדיבר "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" בהקשר של הצורך של אמנים למצוא פרשנויות ופתרונות הלכתיים, והבהירה כי היא מצפה שהיוצרת תתייחס ליצירה שלה מתוך ראייה אמונית ומציאת פתרונות בגבולות ההלכה.
האורחת נשאלה על ידי הסטודנטיות אם לא יכולה הייתה להתמודד עם המציאות במסגרת ההלכה ולמצוא פתרונות יצירתיים. היא השיבה שלא הסתירה ולא טייחה, וזו למעשה המורכבות של הסדרה. היא ציינה שהיא חיה בחברה דתית, אין לה חברים חילונים והיא מנותקת מהעולם החילוני, ובכל זאת חשוב לה להראות את המציאות כפי שהיא. גב' דיבון טענה שכל התסריט מבוסס על מצבים מציאותיים ושהסדרה מתארת רק חלק קטן ממה שמתרחש במציאות. היא תיארה את הדילמות ההלכתיות שהיו בעת הצילומים כולל מקרים שבהם התייעצה עם רבנים כיצד להציג דילמות אלה.
תגובות הבנות היו מגוונות. חלקן טענו שבגלל שעיקר הדיון היה בדילמות ההלכתיות לא היה מספיק זמן כדי שהאורחת תסביר יותר את השיקולים המקצועיים בעריכת הסדרה. אחרות טענו כי עצם המפגש עם יוצרת דתית משפיעה הוא חשוב כדי להבין את הדילמות שלה ואת דרכי ההתמודדות עם דילמות אלה. הדעה של רוב הסטודנטיות הייתה שכל עוד מדובר בכינוס מקצועי או אקדמי שמנתח את הדילמות הקולנועיות, הרי שהקרנת הקטעים מאפשרת לקיים דיון כדי ללמוד איך להתמודד עם הדילמות ההלכתיות. לאחר המפגש המשיכו דיונים בין הסטודנטיות ורבות אמרו שהן מעוניינות מאוד לקבל תשובות מרבנים ומיוצרים כדי ללמוד כיצד להתמודד עם דילמות מעין אלה.
לאחרונה קיימו סטודנטיות מההתמחויות לתקשורת ולמחול מפגש עם גב' חווה דיבון, יוצרת ותסריטאית הסדרה "סרוגים". במהלכו הוקרנו סרט שהיא הפיקה בשם "לא יודעת איך" ופרק בסדרת הטלוויזיה "סרוגים". לאחר הצפייה היא שוחחה עם הסטודנטיות והציגה את הדילמות שהיא מתמודדת אתן כיוצרת דתייה, וכפי שהיא הגדירה את דרך ההתמודדות שלה – בלי לנסות ליפות את המציאות, בלי אידיאליזציה, ועם זאת תוך אמונה בדרכה ונכונות "לשלם מחירים" הנובעים מכך. בין היתר היא תיארה שיקולים שונים בהתנהלות יוצרי הסדרה, כולל תהליך בדיקת השחקנים, קשיים במהלך הבימוי ובזמן הצילומים, הבעיות במהלך ההפקה והדילמות ההלכתיות וההתמודדות אתם. היא הסבירה שבעיות אלה מציגות את המורכבות של הסדרה – שיקוף המציאות, עם הלבטים, הנפילות, הדילמות והמצבים שצעירים דתיים נתקלים בהם, כולל שאלות נוקבות, דילמות מהחיים, נקודות שבירה וחוזק.במהלך השיחה של הסטודנטיות עם גב' דיבון עלתה השאלה אם ראוי ליוצרת דתית לעסוק בסיפורים אישיים שממחישים התלבטויות ביחסים שבינו לבינה. גם עמדת הבנות שיקפה דעות שונות והמפגש עורר דיון ער וחשוב. ד"ר דבורי הנדלר מההתמחות לתקשורת אמרה שגבולות ההלכה והיצירה נמדדים ביכולת להתמודד עם התסריט במסגרת הלכתית. היא העלתה לדיון את הדיבר "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" בהקשר של הצורך של אמנים למצוא פרשנויות ופתרונות הלכתיים, והבהירה כי היא מצפה שהיוצרת תתייחס ליצירה שלה מתוך ראייה אמונית ומציאת פתרונות בגבולות ההלכה.
האורחת נשאלה על ידי הסטודנטיות אם לא יכולה הייתה להתמודד עם המציאות במסגרת ההלכה ולמצוא פתרונות יצירתיים. היא השיבה שלא הסתירה ולא טייחה, וזו למעשה המורכבות של הסדרה. היא ציינה שהיא חיה בחברה דתית, אין לה חברים חילונים והיא מנותקת מהעולם החילוני, ובכל זאת חשוב לה להראות את המציאות כפי שהיא. גב' דיבון טענה שכל התסריט מבוסס על מצבים מציאותיים ושהסדרה מתארת רק חלק קטן ממה שמתרחש במציאות. היא תיארה את הדילמות ההלכתיות שהיו בעת הצילומים כולל מקרים שבהם התייעצה עם רבנים כיצד להציג דילמות אלה.תגובות הבנות היו מגוונות. חלקן טענו שבגלל שעיקר הדיון היה בדילמות ההלכתיות לא היה מספיק זמן כדי שהאורחת תסביר יותר את השיקולים המקצועיים בעריכת הסדרה. אחרות טענו כי עצם המפגש עם יוצרת דתית משפיעה הוא חשוב כדי להבין את הדילמות שלה ואת דרכי ההתמודדות עם דילמות אלה. הדעה של רוב הסטודנטיות הייתה שכל עוד מדובר בכינוס מקצועי או אקדמי שמנתח את הדילמות הקולנועיות, הרי שהקרנת הקטעים מאפשרת לקיים דיון כדי ללמוד איך להתמודד עם הדילמות ההלכתיות. לאחר המפגש המשיכו דיונים בין הסטודנטיות ורבות אמרו שהן מעוניינות מאוד לקבל תשובות מרבנים ומיוצרים כדי ללמוד כיצד להתמודד עם דילמות מעין אלה.
מה פתאום נותנים לגיטימציה לסדרה שעידן החפיפניקיות והמיזרוחניקיות שורצת בה, סיפורים על הומואים ואם לומר תאמת, זו בעצם טלנובלה עם כיפה. מנסים להכשיר את השרץ.
השבמחקבדיוק בשביל להביע את דעתי זו נכנסתי!
השבמחקמדוע מעודדים סדרה כזו נוראית בה בולטים המאמצים למשוך את הצופים לעניין כדי להביא פופולריות ורייטינג?!
כמובן שלמה מתאווים הצופים? דייטים, בנים בנות, ומה שביניהם..ועוד ועוד ועוד...
בואו נשתלט על עצמנו, ולפחות כמוציאים סדרה כזו נחותה(שמנסה לשקף אותנו), לא נעודד אותה.