יום ראשון, 17 במרץ 2013

הפקרנו את בתי הספר היסודיים

הרב יונה גודמן, 
ראש תחום חינוך אמוני במכללת אורות ישראל

בימים אלו מקיימת המכללה הרשמה לבנות המבקשות ללמוד להיות מחנכות ומורות בבתי ספר יסודיים. בשנת הלימודים תשע"ד ייפתח מסלול ייחודי שיכשיר מנהיגות חינוכית ייעודית לגילאי בית הספר היסודי. את הרקע לפתיחת המסלול וחלק ממאפייניו הייחודיים ראו במאמרו של הרב יונה גודמן המצ"ב.
שוב קיבלתי שיחת טלפון ממנהל מתוסכל של בית ספר יסודי איכותי. לפני שנים, המנהל הבין שאת יסודות עתידו של עם ישראל בונים בבית הספר היסודי, אשר כשמו כן הוא – בית שבונים בו יסודות. לכן הוא ויתר על הצעה חשובה לנהל ישיבה תיכונית ומתוך אידאל ביכר לנהל בית ספר יסודי. ברם הצלחתו תלויה ביכולתו לרכז סביבו צוות מורים איכותי ומסור, המאמין במגוון המידות והערכים שניתן להטמיע בגיל זה דווקא. להפתעתו, הוא נתקל בשני קשיים שנתקלים בהם גם מנהלים אחרים. ראשית, רבים הם המורים האיכותיים שאינם רוצים ללמד בבית ספר יסודי. "מבלי לזלזל, אני פשוט 'מתאים' לגיל תיכון ולא ליסודי", אומרים לו אנשים שלא מכבר היו מדריכים מעולים בתנועת הנוער – לילדים בגיל יסודי... שנית, גם כשהוא מוצא מי שמוכן לבוא וללמד אצלו פעמים רבות מדובר במי שלמד להיות מורה לגילאי תיכון וכלל לא התמחה בהוראה לגילאי יסודי.
הרי כל מי שעיניו בראשו מבין שדרכי ההוראה והחינוך בתיכון שונים מאלו שבגיל יסודי, וכי כל הרוצה לחנך בגיל המאתגר והמרתק המכונה "יסודי" מוכרח ללמוד זאת באופן ייעודי. למען הסר ספק – אין בדבריי משום הטלת דופי חלילה באנשים המדהימים המלמדים כיום בבתי ספר יסודיים. נהפוך הוא, הם עושים עבודת קודש, אך זקוקים לדור נוסף שיתגייס למען המשימה החשובה של חינוך ילדי ישראל. וכאן נדמה שאנו כציבור לוקים. צעירים רבים אומרים לי שאין דבר חשוב יותר מאשר להתגייס למשימת החינוך, אך הם אישית שואפים ללמד רק בישיבות ובאולפנות. אצל חלק ממחנכי המחר אני חש שיש זלזול באתגר רב-המשמעות של בניין היסודות בגיל היסודי. כאילו אין זה די מכובד או יוקרתי. הגיע הזמן שאנו כציבור נעשה מהפך בחשיבה! אנו זקוקים לאידאליסטים שישמשו כדור הבא של מנהיגות בבתי הספר היסודיים; שיראו אתגר ושליחות בטיפוח יסודות עולמנו היהודי והציוני, הערכי והמוסרי – בגיל שבו היסודות מתעצבים.
באיגרת החינוך המפורסמת של הרב קוק הוא קבע כי עיקר החינוך היהודי אינו נועד להקנות מקצוע ולהכין את הצעיר למה שהוא מכנה "מלחמת החיים". לדבריו, מהות החינוך הוא לסייע לילד להיות אדם "טוב וישר" הקורא בשם ה' באומר חייו, והמתגלה באישיותו המוסרית-רוחנית בכל מעגלי חייו. חברים, את זה לא מתחילים לבנות בגיל 15, אלא בגיל צעיר. זו בשורתנו וזו שליחותנו. בעבר לא היה כבוד גדול יותר מאשר להיות "המלמד" של הכפר. מה קרה לנו? האם גם אנו נסחפנו למירוץ הישגי-חומרני והפסקנו להאמין בבשורתנו הרוחנית-חינוכית?
בעשרות השנים האחרונות עשינו מהפך אדיר בחינוך העל-יסודי, בזכות מחנכים ומורים חדורי אידאלים שהתגייסו ללמד בישיבות ובאולפנות, בתיכונים ובמקיפים. אך משום מה הדור הצעיר של פרחי הוראה מפקירים (יחסית...) את בתי הספר היסודיים ואינם מבינים את השליחות העצומה הטמונה בהשתלבות בהם. כנגד כל עשר בנות הפונות ורוצות ללמוד להיות מחנכת ומורה של גילאי תיכון, פונה אחת (אולי...) שרוצה ללמד בגיל יסודי. כדי לסבר את האוזן אוכל לספר מניסיון אישי: במכללת אורות ישראל יש מאות בנות איכותיות הלומדות להיות מחנכות ומורות בגילאי תיכון, במגוון אדיר של מקצועות. והנה, נוכח האתגר הגדול של הכשרת מנהיגות חינוכית איכותית חדשה לבתי ספר יסודיים, החליטה המכללה לפתוח מסלול ייחודי להכשרת מחנכות לגיל יסודי שישולבו בו קורסים מקוריים וילמדו בהם על דרכים לטיפוח בניין של אמונה בגיל זה, על דרכים לטיפוח זהות דתית וציונית ועוד. אמנם בנות מעולות פונות ללמוד במסלול יסודי, אך נודה על האמת – הן מעטות. למה זה קורה? האם גם אנו חיים בדימויים שאולי ללמד בגיל יקר זה אינו מספיק יוקרתי? הרי במשך שנות דור האמנו שאין חשובים יותר מ"תינוקות של בית רבן" אשר "אין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם" (שבת קיט). יש בימינו כאלה המתייחסים לתקופת הילדות בעיקר כשלב שבו מכינים את הילד לקראת חייו הבוגרים, ולבית הספר היסודי – כגורם שתפקידו לתת לילד ידע שיסייע לו להתקבל לתיכון או לישיבה תיכונית טובה. נגד תפיסה זו יצא הראי"ה בחריפות, בקבעו כי תקופת הילדות היא לא רק שלב הכשרה לקראת חיי הבגרות, אלא "חטיבה יקרה בחיים מצד עצמה, ולפעמים תעלה אצלנו בתור המעולה שבתקופות החיים" (מאמרי הראי"ה, עמ' 230).
הגיעה העת שנהיה תלמידיו של הרב קוק גם בזה ונתגייס לבניין הדור הבא של העם, הכמֵהַ כל כך לתוספת של מחנכות ומחנכים איכותיים, שעתיד העם בוער בעצמותיהם.

3 תגובות:

  1. אני בוגרת של המכללה וכמעט עשור הנני מחנכת כיתות א'-ב' והוכשרתי לכיתות ז'-י'. בזמן היותי סטודנטית לא ראיתי את עצמי מחנכת כיתות נמוכות כי הגעתי מההדרכה והקמונה, והתהליך שעברתי הוא תהליך של התבגרות. בהתחלה היה לי חסר ידע מקצועי אך עם ההשתלמויות והניסיון הידע נצבר.
    אני מאמינה שישנם עוד בנות כמוני ולדעתי המכללה צריכה לשלב שכל מחנכת תחשף לכל שכבות הגיל אפילו לגיל הגן.

    השבמחק
  2. היום החינוך נמצא בשפל אמיתי מפאת המחסור במורים שמעוניינים ללמד באמת ולא סתם לבוא לעבוד, ומשרד חינוך בירוקרטי שלא עומד בקצב הטכנולוגיה וההתקדמות של הדורות הצעירים

    השבמחק
  3. הפקרנו את בתי הספר היסודיים? הפקרנו לחלוטין את החינוך בישראל, תסתכלו על הדורות הקיימים, כולם עם האייפון השטני הזה והאייפאדים, מעתיקים מאמרים מויקיפדיה בשביל מבחנים לאן הגענו?

    השבמחק