יום רביעי, 12 בנובמבר 2014

"זכר לעולם בריתו", אסופת מאמריו וכתביו של פרופ' אלעזר טויטו זצ"ל

מאת הרב ד"ר אוריאל טויטו
ראש תכנית מצוינות


אסופת מאמריו וכתביו של פרופ' אלעזר טויטו, "זכר לעולם בריתו" (בשני כרכים), יצאה לאור בהוצאת מכללת אורות ישראל. באסופה זו מכונסים מאמרים בעברית ובלועזית, שעניינם פרשנות המקרא וחקר הפרשנות, למן פרשני ימי הביניים ועד לאחרונים. מקום מיוחד בספר מוקדש למחקריו על רש"י ופירושו לתורה. אל אלה נוספו מאמרים בנושאי חינוך, דברים לפרשות השבוע וכן הרצאות ששכתב ודברים שפרסם בבמות שונות. רובם ראו אור בעבר ומיעוטם רואים אור בקובץ זה לראשונה.
 פרופ' אלעזר טויטו נולד בכ"ח בטבת תרפ"ט (1928) באלג'יריה. בנעוריו למד בתיכון הממשלתי הצרפתי ובמקביל למד בישיבת עץ חיים, שבראשה עמד רבי יוסף ג'נאסיה זצ"ל. במלחמת העולם השנייה סולקו היהודים מבית הספר הצרפתי. עזיבתו, גם אם מאונס, את בית הספר הצרפתי הביאה לשקיעתו בלימוד תורה בהדרכת רבי יוסף ג'אנסיה. נוסף על לימודיו הוא התלווה אל רבו לישיבות בית הדין ועקב אחר פעילותו הרבנית. בכך שילב לימוד תורה עם שימושה. ברבי יוסף ג'נאסיה ראה את רבו המובהק. בקיץ תש"ז עלה לארץ ישראל בספינת המעפילים "שיבת ציון". הספינה נתפסה בידי הבריטים וכל נוסעיה הועברו למחנות המעצר בקפריסין. באדר תש"ח הצליח לחמוק ממחנה המעצר, הגיע ארצה והצטרף לפלוגה הדתית של הפלמ"ח. הוא השתתף בכל מלחמות ישראל, ממלחמת השחרור ועד למלחמת שלום הגליל. לאחר מלחמת השחרור עסק בהוראה, תחילה בבית ספר יסודי ובחטיבת ביניים ולאחר מכן עבר למוסד להכשרת מורים בגבעת ושינגטון. את לימודיו האקדמיים, לתארים הראשון והשני, למד באוניברסיטת בר-אילן, ואת הדוקטורט כתב במסגרת החוג לתנ"ך באוניברסיטה העברית, בהנחייתו של פרופ' עזרא ציון מלמד. החל משנת 1975 ועד פרישתו לגמלאות לימד באוניברסיטת בר-אילן. כן לימד כמרצה אורח בישיבה-אוניברסיטה בניו-יורק ובסורבון בפריז. בשנים האחרונות לימד גם במכללת אורות ישראל באלקנה ושימש בה בד בבד כראש המועצה האקדמית.
עיסוקו המדעי המרכזי היה בפרשנות המקרא. הוא עסק רבות בתורתם של חכמי צרפת בימי הביניים. את עבודת הדוקטורט שלו הקדיש לחקר פרשנותו של רבי חיים בן עטר לתורה "אור החיים". מחקריו נגעו גם בפרשנותם של חכמים נוספים דוגמת הרמב"ן, המלבי"ם ועוד. את מחקריו על רבי חיים בן עטר פרסם בספרו "רבי חיים בן עטר ופירושו אור החיים על התורה" (תשמ"ב) ואת מחקריו על הרשב"ם פרסם בספרו "הפשטות המתחדשים בכל יום" (תשס"ג).
מלבד שני ספרים אלה פזורים רבים ממחקריו ודברי תורתו בבמות שונות. את שלא פורסם בספרים שהוציא בחייו כינסנו כאן. הוספנו עליהם שיעורים ודרשות שהעלה על הכתב וכן מאמרים שכתב וטרם ראו אור.
את עיסוקו הרב במחקר ופריצת הדרך המדעית שהוביל בחקר הפרשנות[1] ליווה כל העת בעבודתו החינוכית. הוא הקדיש עצמו לחינוך וראה בחינוך את המשימה החשובה של דורנו. נוסף על ההוראה ועל פעילותו החינוכית במוסדות שבהם לימד, הוא הִרבה להעביר שיעורים בקהילתו, בבית הכנסת שבו התפלל ובחוגים והרצאות במקומות שונים, אך פעילותו לא הצטמצמה להעברת שיעורים והרצאות. הוא היה דמות חינוכית בכל הליכותיו והיטיב לקשור קשרים עם הנוער שסביבו כמו גם עם מבוגרים שראו בו כתובת לשאלות ולהתייעצות. מקום מיוחד בהגותו החינוכית, וממילא גם בפעילותו החינוכית, הקדיש לשאלת חינוכם של בני השכבות החלשות. הוא קרא לשילובם במערכת החינוך הרגילה, כפר בהגדרתם כ"טעוני טיפוח" והתנגד להפרדה של מערכות החינוך בשל פערים ברמה לימודית או דתית. בדרך חינוכו עסק בגיבוש זהותו של התלמיד מתוך הרקע שממנו צמח ובהתאמה לכישוריו האישיים. אוסף מאמרים שחיבר על נושאי חינוך ומכתב בנושא אינטגרציה בחינוך שמצאנו על מחשבו, צירפנו אל האסופה שלפנינו.
אסופת המאמרים רואה אור בהוצאת מכללת אורות ישראל. תודתנו נתונה לרב פרופ' נריה גוטל, נשיא המכללה, על עידודו להוצאת הספר ועל עצתו ועזרתו במהלך עריכת הספר והבאתו לדפוס. 

--------------------------------------------------------------------------------
[1]      תקציר של דרכו במחקר ראה: עיוני מקרא ופרשנות, ח, מנחת ידידות והוקרה לאלעזר טויטו, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן ומכללת אורות ישראל, ישראל תשס"ח, עמ' 11–14.








אין תגובות:

פרסום תגובה