יום שלישי, 1 באפריל 2014

המלמד תורה לעמו ישראל

"[...] והייתה המדינה מרגשת והיו שואלין להן להיכן תלכו, ואומרים לבית ה' שבשילה שמשם תצא תורה ומצוות [...]"  (ילקוט שמעוני, שמואל א, רמז עז)
בבוקר בהיר וקר בראשית חודש אדר התכנסו בשילה הקדומה מפקחות גני הילדים בחמ"ד מכל רחבי הארץ למועצת מפקחות, בראשות המפקחת הארצית גב' אסתר חטב.
הכנס כלל רב-שיח שעסק בהוראת סיפורי התורה בגן הילדים. השתתפו מטעם מכללת אורות ישראל הרבנית ד"ר לאה ויזל – דיקנית לימודי החוץ, גב' ורד ינאי – מרצה ומד"פית במסלול הגיל הרך וגב' לוזית אודסר – רכזת מסלול הגיל הרך, ובקי פנסקי – מפקחת במחוז ירושלים (בגמלאות). הנחתה את הכנס גב' אסתר חטב.
זכות גדולה זוכה הגננת הטומנת בלבו של הילד את הגרעין הראשון, את 'הגרסא דינקותא' שממנו יצמח ויתפתח עולמו הרוחני. על הגננת המלמדת סיפור תורה לבנות לילדי הגן עולם חוויות עשיר בידע ובפעילויות שיהווה בסיס איתן להתפתחות האמונה, לקיום מצוות באהבה ולהנחלת תפיסת עולם דתית-לאומית. זו זכות גדולה המלווה באחריות גדולה. כדי שהלימוד יהווה בסיס נכון ואיתן על הגננת לסלול את דרכה תוך שהיא מתמודדת עם שאלות כמו למשל, האם לספר בהתאם לפרשת השבוע או באופן כרונולוגי את חומש בראשית ומעט מחומש שמות? מה חשוב יותר – לשלב את הילד בשיח שולחן השבת העוסק בפרשת השבוע או ללמוד לימוד אטי אך מעמיק? אילו פרקים ללמד ואילו לא? מה מתאים לנפשו של הילד ולרמת ההתפתחות שלו? האם ללמוד לפי פשוטו של מקרא? מה מקומו של המדרש? איך גורמים לילד להזדהות עם מעשי האבות והאימהות כדי שילך בדרכיהם? כיצד מתמודדים עם שאלות מוסריות העולות מהפסוקים? ועוד.
בשאלות אלה עסק הכנס. ד"ר לאה ויזל פתחה ודנה בהדגשת האחריות הגדולה המוטלת על מחנכות הגיל הרך וסיפרה על המלמד של יואב בן צרויה שחויב במיתה כי לימד בצורה שגויה. יואב למד והבין את הציווי למחות את זכר עמלק כציווי למחות את זָכָר (בבא בתרא כא ע"א). גב' ורד ינאי שיתפה את השומעות בדרך המיוחדת שבה עוסקים במכללת אורות ישראל בהוראת המקרא בגיל הרך, וסיפרה שבשעות הלימוד המוקדשות להוראת ספר בראשית עוסקות הסטודנטיות בהנחייתה בבירור מעמיק המתמקד בהדגשת המסרים הגלויים והסמויים העולים מהפרשה.
גב' לוזית אודסר הדגישה את חשיבות הלימוד האטי והמעמיק על פני לימוד בהתאם לפרשות, יחד עם הצעות ודרכים לשלב את הילד בשיח התורני סביב שולחן השבת. לימוד מעמיק המעדיף את פשוטו של מקרא ועושה שימוש מושכל במדרשים, דורש נכונות ויכולת מצד הגננת להתמודד עם שאלות נוקבות כמו השאלה: אם קין היה רע והבל היה טוב, איך זה שהבל מת וקין חי? שאלות על "רשע וטוב לו צדיק ורע לו" ושאלות מוסריות אחרות היכולות לעלות כבר בגילאים הצעירים בתנאי שהגננת יוצרת אקלים המאפשר מחשבה ודיון. מחשבה והעמקה בתורה הם הדרך שבה אנו מכשירים את הסטודנטיות במכללה להיות גננות המחנכות את הילדים ללמוד תורה, להעמיק בה להזדהות עם מעשי האבות והאימהות ולחיות אותם בכל אשר יעשו.
גב' בקי פנסקי המשיכה את דברי גב' אודסר והציעה מודל ללימוד ב"חברותות", כאשר הילדים עוסקים בקבוצות קטנות בתיווך הגננת בשאלות שעלו מהלימוד המשותף.
הדברים עוררו תגובות רבות ומגוונות בקרב השומעות שביקשו להמשיך לעסוק בנושא החשוב במסגרות נוספות של מחנכות הגיל הרך בחמ"ד.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה