יום שלישי, 21 ביולי 2015

חיים ולומדים על הציונות הדתית

מרחב למידה כתומך למידה
פיתוח קשרי אקדמיה-שדה בנושא: "מהבטחה למדינה" – ציונות דתית

שרית גזבר,
מרפ"ד-מפתחו"ת, אלקנה

כיפה סרוגה? שחורה? שחורה-סרוגה? ואולי קסקט? איזה כיסוי ראש היה חובש אברהם אבינו אם היה חי בתקופתנו?
היכן היה גר בנו יצחק? האם היה ממשיך לחפור בארות בקיבוץ? במושב? ואולי בסמוך לגרעין תורני בעיר בדרום הארץ?
ובמה היה עוסק נכדו יעקב? ראש ישיבה? חקלאי ואולי כמפתח סטארט אפ?
והיכן ניניו היו לומדים? בממ"ד או במסגרת חרד"לית?
שאלות אלו ואחרות עלו בדיונים שערכו סטודנטיות מסלול יסודי במסגרת הכנת מרחב ללמידה בנושא ציונות דתית עבור בית ספר שילה באשדוד. במסגרת קשרי אקדמיה-שדה חברו יחד צוות ממרצי המכללה עם מנהלת בית הספר, ליצירת מסגרת מיטבית ליישום התכנית במסגרת קורס.

הרב פרופ' נריה נוטל איתר את ה"שדה" והדליק את הניצוץ. על הקצאת המסגרת בתכנית הלימודים עמלו הרב ד"ר משה רחימי, דיקן הלימודים, יחד עם הגב' רחלי ברטוב, רכזת העבודה מעשית באלקנה, שגם ליוותה את התכנית. ד"ר יוסי לונדין הציג בפני הסטודנטיות את תולדותיו של "המקף שביניהם" (תשובתו של ד"ר יוסף בורג ז"ל לשאלה: "מה חשוב יותר בצמד המילים "ציונות דתית" – הציונות או הדתית?"); גב' עליזה ליפסקר פרסה את שיטות ההוראה והתפיסות החינוכיות העדכניות העומדות מאחורי המיזם וליוותה את יישומו בשלבי התכנון, היישום וההצבה בשדה.
לאחר מפגש תכנון של הצוות עם מנהלת בית הספר, גב' נעמה סט, נערך בין כותלי בית הספר באשדוד מפגש משותף של צוות המורים והסטודנטיות להצגת היוזמה, להיכרות ולתיאום ציפיות תוך הגדרת חלקה בתכנית הבית ספרית בנושא הציונות הדתית. הדגש היה על יצירת מרחב ללמידה מגוונת באסטרטגיות למידה שונות הנותנת מענה לייחודיות, לתחומי העניין ולרמות הידע השונות של הלומדים.
מרגע זה החל המירוץ להפקת מוקדי הפעילות למרחב הלמידה, שעבר גם דרך מרפ"ד-מפתחו"ת שאִפשר נגישות לחומרים וליועצים-מומחים. התכנים מתחומי דעת שונים מופו והותאמו לעקרונות הפדגוגיים של החינוך החזותי ולארגון מרחבי הלמידה. קבוצות העבודה הפכו את המידע הטקסטואלי לחזותי, למפעיל ולחווייתי. מפות, צירי זמן, צבעים, שירים, ייצוגים שונים, המחשות, משחקי לוח ומחשב ועוד, ככל הנדרש להקמת המוקדים במרחב הלימוד בנושא הציונות הדתית: "מהבטחה למדינה".
1. "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" – מאפייני הציונות הדתית על ציר הזמן ההיסטורי;
2. "אנשי מפתח" ו"שקיות מספרות" – על דמות הציוני הדתי ומנהיגיה;
3. "בדרך ההתיישבות" – על ההתיישבות של אנשי הציונות הדתית במכלול סוגי ההתיישבות;
4. "שרים לך מולדת" ו"ארץ אהבתי" – על תפילה, כיסופים ושירים לארץ ישראל;
5. "שימו סמל" – על מאפיינים חזותיים בסמלי הציונות והדת;
6. "מביתא ישראל לבית בישראל" – על העדה האתיופית.
תא המטען של האוטובוס היה עמוס בביכורי העשייה שיצרו הסטודנטיות בדרכן למפגש הצגת הפעילויות לבית הספר. מעמדים מרשימים בצורת מגני דוד שהופקו בבית דפוס, קידמו אותן והיוו בסיס להצבת הייצוגים על פי הנושאים שהוגדרו כאמור מראש.
בחן, בידע ובעיקר בביטחון, הציגה כל קבוצה בפני צוות המורים את המוקד שהכינה. בשיח פדגוגי מכבד ומקדם שהתרחש במקום ניתן היה לשמוע על תכנים, דרכי למידה והתאמה לאוכלוסיית התלמידים ולמבנה הפיזי של בית הספר.
מורי בית הספר התפעלו מעושר המידע ומפעילות הלמידה המגוונת שהוצגה בפניהם על ידי פרחי ההוראה ואף העניקו להן תיק ובו חוברות הלמידה שהכינו בנושא.
גב' רחלי ברטוב הביעה את התרשמותה:
היום חוויתי חוויה מיוחדת של שותפות בהקמת מרכז למידה ייחודי בנושא ציונות דתית בבית ספר שילה באשדוד על ידי סטודנטיות שנה א' במסלול יסודי. מרכז הלמידה הוכן באופן מושקע ואיכותי הן ברמה התכנית והערכית הן ברמה החזותית והפדגוגית. מרכז זה מיישם הלכה למעשה עקרונות רבים מעקרונות הלמידה המשמעותית. אין לי ספק שבית הספר אכן ישתמש במרכז זה בתקופה הקרובה ואף בשנים הקרובות. קיים שם חומר רב ברמות למידה שונות בנושא העומד בלבה של העשייה החינוכית בבית הספר הממלכתי דתי.
בעקבות ביקור שערך מפקח בית הספר במרחב הוחלט להזמין לבית הספר את מועצת החמ"ד בראשות ד"ר אברהם ליפשיץ, ראש מינהל החמ"ד, ואת מחמ"ד דרום, מר מאיר סבג. הרב פרופ' נריה גוטל השתתף בביקור והציג בפני העמיתים לעבודה ולרוח את חלקה של המכללה במיזם.
ד"ר אברהם ליפשיץ ציין את החשיבות בשיתוף שבין האקדמיה לשדה וקרא לכלל מנהלי בתי הספר באשדוד להביא את תלמידי בית ספרם לפעול במרחב ולהעלות את נס הציונות הדתית.
בשיעור הסיכום יכלו הסטודנטיות לצפות בצילומים שנשלחו מבית הספר ובהם ניתן להבחין בחוויית הלמידה של התלמידים במרחב "מהבטחה למדינה". בשיחת המשוב על התהליך, התכנים, דרכי הלמידה ותובנות ממנה, הן תיארו את תהליך הלמידה שעודד אותן לחשיבה ביקורתית בנושאים משגרת החיים תוך פיתוח החשיבה היצירתית מפתרון בעיות ועד לתוצר אישי-קבוצתי.
גב' עליזה ליפסקר, ראש המסלול ליסודי סיכמה:
אין למידה טובה יותר אלא אם יילמד מודל תאורטי ובעקבותיו ייעשה יישום והתנסות המודל בשדה ההוראה והלמידה. בתקופה האחרונה אנו שומעים את המושג "למידה משמעותית" נישא בפי כול. אחת ההגדרות של למידה משמעותית, על פי פרופ' יורם הר פז, היא, "מעורבות בלמידה והבנה בתוצר". אין ספק שאכן סטודנטיות המסלול לחינוך יסודי, שנה א', היו מעורבות בלמידה ומבינות בתוצר ששמו "מרכז למידה". מי שיראה את המרכז ואת תכניו, את עושר הדרכים ללמידת התכנים הציוניים לאומיים, דתיים. יבין כיצד אפשר ללמד היסטוריה וגאוגרפיה בדרך חווייתית ובלמידה משמעותית אחרת, שתביא את התלמיד להיות לומד המעורב בלמידה ומבין בתוצר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה