מאת טלי פרידמן
מנהלת המרפ"ד
"לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה" (גיטין ס ע"ב). בנקודה זו טמון הסוד המייחד את מעמד התורה שבעל פה בתודעת כנסת ישראל לדורותיה. במוקד כל ישיבה ובתודעת כל הבא בשעריה עומד לימוד הגמרא ב
מרכז, אולם לימוד הגמרא אינו עוד נחלתם הבלעדית של היושבים בבית המדרש.
רעיון "הדף היומי" הוכרז על ידי מחוללו הרב מאיר שפירא, ראש ישיבת חכמי לובלין שבפולין, לאחר שנועץ בגדולי הדור דאז, החפץ חיים והאמרי אמת, שהביעו את תמיכתם ואת ברכתם. הרציונל העומד בבסיס הרעיון היה ליצור סדר אחיד ומשותף ללימוד הגמרא בכל קהילות ישראל, נקבע לוח ללימוד דף יומי – סדר ללימוד התלמוד הבבלי, בקצב של דף אחד ליום. הואיל ובש"ס יש 2711 דפים, הלימוד נמשך כשבע שנים וחצי. הוחלט להתחיל את הלימוד בראש השנה, א' בתשרי תרפ"ד, ואכן כך. הדף היומי נלמד בשקיקה ובשקידה בכל קהילות אירופה, אך בעקבות מלחמת העולם השנייה והכחדת קהילות רבות נפגע הלימוד באופן משמעותי. עם סיום המלחמה, במקביל לשיקום הקהילות היהודיות, הוקמו שיעורים רבים במטרה להחזיר את המצב לקדמותו, אולם הדבר לא צלח והדף היומי נלמד בקרב ציבור מצומצם בלבד.
אור לשנת תש"ס נפל דבר בישראל: הרב חיים דוד קובלסקי הקיים את "מאורות הדף היומי", ארגון שמטרתו להחיות מחדש את לימוד הדף היומי בכל שכבות הציבור בארץ ובעולם. המקור והבסיס למטרת הארגון מושתתים על חזונו של הרב מאיר שפירא מלובלין, על פיו כל היהודים, בכל ארצות פזוריהם, ילמדו את אותו דף תלמוד בכל יום. במרכז הארגון ארבעה בתי מדרש להכשרת מגידי שיעור. במהלך תקופת ההכשרה מתמקדים הרבנים בלימוד הדף היומי באופן עיוני ומעשי תוך מתן דגש על הקשר בין הסוגיות הנלמדות לנושאים אקטואליים. מזה עשור, מדי יום ביומו, בכל שעות היום, מתקיימים שיעורים ברחבי הארץ במאות מוקדים – בישיבות בבתי ספר, בבתי כנסת, בשווקים ובמשרדים. ידועים ומפורסמים הקשיים והבעיות בלימוד הגמרא. אליבא דפרופ' אפרים אלימלך אורבך אפשר לחלקם לשלושה סוגים: בעיית החומר, בעיית המתודה ובעיית המורים. מגידי השיעורים ערים לבעיות ולקשיים הפדגוגיים האמיתיים אִתם מתמודדים לומדי הגמרא, והם מצוידים בכלים המאפשרים לימוד חי ותוסס, מתנצח וסוער, רב חיוניות ועצמה לצד לימוד הגיוני ונורמטיבי. יש שכתוצאה מהחשיפה לדף היומי יבקשו ללמוד מהמסד עד הטפחות, מהפסוקים עד הפסיקה; אחרים יסתפקו בהיכרות עם החשיבה ההלכתית בלבד. עבור אלה וגם אלה קיים סיכוי שמעבר ללימוד גרידא תתפתח ותעמיק אצלם הנכונות למחויבות ההלכתית. בנוסף למערכת השיעורים הענפה הוקמו על ידי הארגון פרויקטים חוצי גבולות. ארגון מאורות הדף היומי מפיק, מפרסם ומוכר עזרים העוסקים בלימוד הגמרא למסכתות השונות, ביניהם חוברות, תמונות ותקליטורים בשפות שונות, וספרי עזר להוראה. מדי שבוע מופץ גיליון "מאורות הדף היומי" בכ-60,000 עותקים בשפות עברית, אנגלית וצרפתית ונשלח לכל דורש בדוא"ל. במטרה להשריש את אהבת לימוד התורה אצל הילדים כבר מגיל צעיר מופץ העלון השבועי לילדים "מאורות הדף היומי". הוא נכתב בשפה העברית ומופץ בכל שבוע בכ-30,000 עותקים. לא נותר לנו אלא לחתום בדבריו של הרב מאיר שפירא מלובלין: "צאו וראו את דף הגמרא: התלמוד נכתב בבבל, לצדו נדפס פירושו של רש"י, בן אשכנז–גרמניה, לידו פירושם של בעלי התוספות הצרפתיים, מתחתיו פירושו של רבנו חננאל מצפון אפריקה, ובשוליים ניתנו הפניות לרמב"ם, בן מצרים, לשולחן ערוך שנתחבר בארץ ישראל והגהות הרמ"א שנכתבו בפולין. אם כל אלה היו מסוגלים, למרות מחלוקות שביניהם, לחבור יחדיו כדי ליצור את היצירה התלמודית המופלאה, גם אנו נוכל לעשות כן".
מקורות
1. אתר הדף היומי
2. פורטל הדף היומי
3. סטריקובסקי אריה (עורך), היהודי והספר – דף לתרבות יהודית, גיליון 248, ירושלים, כסלו תשס"א.
מנהלת המרפ"ד
"לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה" (גיטין ס ע"ב). בנקודה זו טמון הסוד המייחד את מעמד התורה שבעל פה בתודעת כנסת ישראל לדורותיה. במוקד כל ישיבה ובתודעת כל הבא בשעריה עומד לימוד הגמרא ב
מרכז, אולם לימוד הגמרא אינו עוד נחלתם הבלעדית של היושבים בבית המדרש.רעיון "הדף היומי" הוכרז על ידי מחוללו הרב מאיר שפירא, ראש ישיבת חכמי לובלין שבפולין, לאחר שנועץ בגדולי הדור דאז, החפץ חיים והאמרי אמת, שהביעו את תמיכתם ואת ברכתם. הרציונל העומד בבסיס הרעיון היה ליצור סדר אחיד ומשותף ללימוד הגמרא בכל קהילות ישראל, נקבע לוח ללימוד דף יומי – סדר ללימוד התלמוד הבבלי, בקצב של דף אחד ליום. הואיל ובש"ס יש 2711 דפים, הלימוד נמשך כשבע שנים וחצי. הוחלט להתחיל את הלימוד בראש השנה, א' בתשרי תרפ"ד, ואכן כך. הדף היומי נלמד בשקיקה ובשקידה בכל קהילות אירופה, אך בעקבות מלחמת העולם השנייה והכחדת קהילות רבות נפגע הלימוד באופן משמעותי. עם סיום המלחמה, במקביל לשיקום הקהילות היהודיות, הוקמו שיעורים רבים במטרה להחזיר את המצב לקדמותו, אולם הדבר לא צלח והדף היומי נלמד בקרב ציבור מצומצם בלבד.
אור לשנת תש"ס נפל דבר בישראל: הרב חיים דוד קובלסקי הקיים את "מאורות הדף היומי", ארגון שמטרתו להחיות מחדש את לימוד הדף היומי בכל שכבות הציבור בארץ ובעולם. המקור והבסיס למטרת הארגון מושתתים על חזונו של הרב מאיר שפירא מלובלין, על פיו כל היהודים, בכל ארצות פזוריהם, ילמדו את אותו דף תלמוד בכל יום. במרכז הארגון ארבעה בתי מדרש להכשרת מגידי שיעור. במהלך תקופת ההכשרה מתמקדים הרבנים בלימוד הדף היומי באופן עיוני ומעשי תוך מתן דגש על הקשר בין הסוגיות הנלמדות לנושאים אקטואליים. מזה עשור, מדי יום ביומו, בכל שעות היום, מתקיימים שיעורים ברחבי הארץ במאות מוקדים – בישיבות בבתי ספר, בבתי כנסת, בשווקים ובמשרדים. ידועים ומפורסמים הקשיים והבעיות בלימוד הגמרא. אליבא דפרופ' אפרים אלימלך אורבך אפשר לחלקם לשלושה סוגים: בעיית החומר, בעיית המתודה ובעיית המורים. מגידי השיעורים ערים לבעיות ולקשיים הפדגוגיים האמיתיים אִתם מתמודדים לומדי הגמרא, והם מצוידים בכלים המאפשרים לימוד חי ותוסס, מתנצח וסוער, רב חיוניות ועצמה לצד לימוד הגיוני ונורמטיבי. יש שכתוצאה מהחשיפה לדף היומי יבקשו ללמוד מהמסד עד הטפחות, מהפסוקים עד הפסיקה; אחרים יסתפקו בהיכרות עם החשיבה ההלכתית בלבד. עבור אלה וגם אלה קיים סיכוי שמעבר ללימוד גרידא תתפתח ותעמיק אצלם הנכונות למחויבות ההלכתית. בנוסף למערכת השיעורים הענפה הוקמו על ידי הארגון פרויקטים חוצי גבולות. ארגון מאורות הדף היומי מפיק, מפרסם ומוכר עזרים העוסקים בלימוד הגמרא למסכתות השונות, ביניהם חוברות, תמונות ותקליטורים בשפות שונות, וספרי עזר להוראה. מדי שבוע מופץ גיליון "מאורות הדף היומי" בכ-60,000 עותקים בשפות עברית, אנגלית וצרפתית ונשלח לכל דורש בדוא"ל. במטרה להשריש את אהבת לימוד התורה אצל הילדים כבר מגיל צעיר מופץ העלון השבועי לילדים "מאורות הדף היומי". הוא נכתב בשפה העברית ומופץ בכל שבוע בכ-30,000 עותקים. לא נותר לנו אלא לחתום בדבריו של הרב מאיר שפירא מלובלין: "צאו וראו את דף הגמרא: התלמוד נכתב בבבל, לצדו נדפס פירושו של רש"י, בן אשכנז–גרמניה, לידו פירושם של בעלי התוספות הצרפתיים, מתחתיו פירושו של רבנו חננאל מצפון אפריקה, ובשוליים ניתנו הפניות לרמב"ם, בן מצרים, לשולחן ערוך שנתחבר בארץ ישראל והגהות הרמ"א שנכתבו בפולין. אם כל אלה היו מסוגלים, למרות מחלוקות שביניהם, לחבור יחדיו כדי ליצור את היצירה התלמודית המופלאה, גם אנו נוכל לעשות כן".
מקורות
1. אתר הדף היומי
2. פורטל הדף היומי
3. סטריקובסקי אריה (עורך), היהודי והספר – דף לתרבות יהודית, גיליון 248, ירושלים, כסלו תשס"א.
ישר כוח על המאמר היפה!
השבמחקבהקשר של שיעורים שנועדו לאפשר ללומדים של ימינו ללמוד בקלות את הדף היומי, רציתי לציין את השיעורים באתר סיני - http://www.sinai.org.il, שם ישנםן שיעורי דף יומי להאזנה ב-10 דקות בלבד, אך עם זאת שיעורים מובנים ומסודירם מאוד. כך גם מי שאין זמנו בידו יכול להצטרף ללימוד.
הבהרה חשובה:
השבמחקפורטל הדף היומי אינו קשור לארגון מאורות הדף היומי. הפורטל הוא יוזמה פרטית שמטרתה להוות במה מרכזית לכל הפרסומים המעניינים את לומדי הדף (טבלאות עזר, סיכומים ועוד).
www.daf-yomi.com
מומלץ!