מכללת אורות ישראל, קמפוס רחובות
ביום שני, י"ז באדר א' תשע"א, התקיים בישיבת ההסדר אורות יעקב שברחובות יום עיון מרוכז בנושא "תרבות המערב". יום העיון הועבר על ידי רבנים מהשורה הראשונה והיה פתוח לכלל תושבי העיר. בית המדרש היה מלא מפה לפה, מחזה מרהיב לכשעצמו.
לאחר דברי הקדמה קצרים מפי הרב חיים סבן, המשנה לנשיא מכללת אורות ישראל וראש קמפוס המכללה ברחובות, נשא הרב חגי לונדין, ר"מ בישיבת ההסדר בחיפה ובמכון מאיר בירושלים, שיחה מרתקת בליווי מצגת בנושא "התמודדות מול תרבות המערב" על פי פסקאות הרב בעין איה, שבת ב, בנושא דרכי האמורי.
הרב לונדין הביא בחן רב דוגמאות מוחשיות מעקרונות דברי הרב שם. הוא הראה עד כמה הדברים שכותב הרב הם נכונים ועדכניים לתרבות זמננו, ועד כמה אנו צריכים להיזהר בקבלת דברים שיש בהם מרוח תרבות המערב.
הרה"ג יעקב אריאל, רב העיר רמת גן, עסק בנושא "תרבות הפנאי". הוא ניתח מהי הגדרת תרבות, מה הביא עמו המערב, ומדוע התרבות המערבית של דורנו איננה סותרת בהכרח את היהדות אם אנו מדברים על האמצעים ועל הכלים שהיא מקנה. אם אותם אמצעים מביאים עמם תוכן קלוקל – יש בעיה. בסיום דבריו ציין הרב אריאל את הנזק שבהקניית תוכן התרבות המערבית בשעות הפנאי, בדגש על האמצעים הויזואליים – הטלוויזיה והאינטרנט שאיננו מסונן.
לאחר הפסקה קצרה וכיבוד קל חזרו הלומדים בכוחות מחודשים לשיחתו של ראש הישיבה הרב עמי דנינו, בנושא "'תרבות המערב – האם זה רק כלים?" בליווי דף מקורות מסודר וערוך בקפידה לימד הרב דנינו ביסודיות דרך כתבי הרב את המורכבות ביחס שבין דברים הקשורים בפנימיות החיים, לקודש, שצריכים לנבוע מישראל ולהשפיע על כלל אומות העולם, ובין דברים הקשורים בחיצוניות החיים, לחול, שיכולים לבוא לישראל אף בקבלה מאומות העולם.
בסוף דבריו נגע הרב דנינו בעיקרי ההבדלים בין תרבות המערב לתרבות ישראל, הבדלים מהותיים שאנו עלולים "להישאב" אליהם עם סכנת ה"רכיבה" על גבי הכלים שמקנה לנו תרבות המערב: פרט מול כלל, תוצאה מול תהליך, הווה מול נצח, זכויות מול חובות, יחסי מול מוחלט, החצנה מול הפנמה.
אחרון הדוברים היה הרב אלישע וישליצקי, מבית מדרש "מהות", אשר התמקד בנושא "תרבות המערב – והשמחה", מתוך ראיית החיבור בין נושא יום העיון לענייני דיומא (חודש אדר).
הרב וישליצקי חידד את ההבדל המהותי שבין השמחה בראי היהדות, שמחה של נתינה, ובין השמחה של תרבות המערב, שבה ה"אני", ה"אגו", במרכזה. באמנות רבה הוא חיבר אותנו לעצמנו, למרות השעה המאוחרת, ואולי אף בזכות העוצמה הרבה שהקנה ערב גדוש ומיוחד זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה