עבודה מעשית נחשבת כחוד החנית וכגולת הכותרת של המכללה. אחרי חודשים של לימוד והכנה יוצאות הסטודנטיות לשטח ליישם את מה שרכשו בלימודים. בתחילת הדרך סימני השאלה גוברים על סימני הקריאה. זה הזמן שהסטודנטיות מגלות מה הן הצליחו לקלוט ולהבין ומה נשאר בוסר הטעון עיבוד נוסף.
כאן נכנס תפקידה של המדריכה הפדגוגית. בנחת, בחום ובחיוך המדריכה שולחת את הסטודנטית למגרש התנסות בטוח ותומך. הטירונית נכנסת, טיפה מבוהלת, ברכיים רועדות, להעביר את השיעור הראשון. שרר ערפל כבד, התרגשות רבה, פחד קהל מבעבע, ובכל זאת דוחקת המדריכה את המתלמדת הצעירה למרכז הבמה. עיניים מביטות, אוזניים מקשיבות, ויד המדריכה כותבת. "בוקר טוב תלמידים...", היא מאחלת, ומערך השיעור זוכה להופעת בכורה. בתום השיעור המדריכה הפדגוגית מרכזת את הקבוצה לשיחת ליבון ומשוב, מאירה ומעירה בלי נימה של ביקורת. הסטודנטית הולכת הביתה מותשת ומהורהרת, היה טוב!
בשעה טובה ומוצלחת העבודה המעשית החלה בסמסטר הראשון על הצד הטוב ביותר. הודות לסיוע ולשיתוף הפעולה של הגב' דליה פלסר, שפרשה השנה מתפקידה כרכזת העבודה המעשית, השיבוץ התנהל בצורה יעילה וחלקה. הבנות מדווחות על חדוות עשייה וסיפוק לקראת האתגר הגדול העומד לפניהן.
נכנסתי לתפקיד כרכז באמצע הקיץ והתחלתי מיד ללמוד את המלאכה. מערכת גדולה ומורכבת עם נהלים וחוקים רבים. יש להתמודד עם מגוון רחב של מצבים וצרכים; יש רצון לעזור ולמלא אחר בקשות כמה שניתן כדי לאפשר התנסות נוחה וטובה לסטודנטיות. העיקר שהסטודנטיות יעברו את המוטל עליהן בנחת וברצון, תוך הקפדה על רמת איכות מקצועית מקסימלית. "אין אדם למד אלא במקום שלבו חפץ".
בעבר שימשתי בכמה כובעים בעולם החינוכי. הייתי רב בית ספר מגיל הרך ועד תיכון, ר"מ בישיבה תיכונית ובישיבה גבוהה, מרצה לחינוך לחשיבה ומדריך פדגוגי לתנ"ך, לתושב"ע ולדרמה. בעבר יצאתי לשתי שליחויות – בלוס אנג'לס ובעיר קייפטאון, וניהלתי את מכון המנהיגות של תנועת בני עקיבא עולמית. אני מחבב שירה ומוזיקה ומשמש חזן בימים הנוראים.
חזון למועד:
לטווח הקצר אני שם לעצמי את המטרה לשמר את המערכת המצוינת שהופקדה בידיי. בעיניי זאת לא עבודה פשוטה. אין בכוונתי לחדש או לשנות בשלב זה אלא ללמוד היטב את הקיים. אפילו למנכ"ל חדש מאפשרים מאה ימי הסתגלות לפני שהוא יוזם את הצעד הראשון.
אתחיל לסייר בקרוב בבתי הספר השונים ולהתרשם מן הנעשה בשטח. אני יוצר כעת דפוסי עבודה חדשים עם צוות המדריכים. עד כה אנשי הצוות היו מאוד לעזרת, עודדו ותמכו. אני מצפה לעשייה משותפת פורייה.
בכוונתי לראיין סטודנטיות מכל ההתמחויות כדי לשאוב מהן נקודות למחשבה ולשיפור בעבודה המעשית. אשמח לקבל ביקורת מכל סוג כדי להתוות את המשך הדרך.
החזון לטווח הבינוני הוא לקדם את השיח החינוכי בין המרצים למדריכים הפדגוגיים. השאיפה היא לגבש תכנית ברורה לכל התמחות המתארת את שלבי העשייה וההתקדמות בעבודה המעשית, עם ההדגשים המיוחדים לכל דיסציפלינה.
אני שם לעצמי מטרה לרענן את מכלול הטפסים הקשורים לעבודה המעשית. יש צורך גם לעדכן את המאגר באתר המכללה. תוך התייעצות עם ראשי החוג והמדריכים הפדגוגיים אני מתכוון להוציא מחדש את דפי המערך והדיווח לשיעורים.
כמנחה חשיבה לשעבר ברצוני לקדם את הנושא של טיפוח החשיבה בכיתה. למידת הכלים של חשיבה יצירתית וביקורתית יכולה לשפר את רמת ההוראה בכל תחום דעת. גמישות מנטלית, חידוד כלי ניתוח, ארגון וסדר החשיבה, ופיתוח מודעות עצמית לשיפור החשיבה והזיכרון הם רק חלק מן הנושאים שארצה להביא כדי לשפר את ההתנסות בעבודה המעשית.
ההוראה בשבילי היא העיסוק החשוב ביותר. "ושננתם לבניך– אלו התלמידים". אין לראות את ההוראה כעבודה, כמקצוע. להפך, התורה מלמדת אותנו שההוראה היא כמו גידול בנים ובנות. נכון שהיא דורשת עבודה (מעשית) רבה, אבל זוכים בה גם לתוצאות מדהימות ביותר. אני אסיר תודה לרב פרופ' נריה גוטל, ולרב ד"ר משה רחימי על הזכות להיות שותף לעשייה החינוכית במכללת אורות ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה