"בתורה אין קיצורי דרך"

מאת ד"ר מירב כהנא (טובול), קמפוס אלקנה

השינויים הרבים העוברים על עולמנו במאה האחרונה שיש בהם הרבה ברכה, מחדירים אלינו גם רוחות רעות המשפיעות על תפיסתנו ועל ערכינו. המציאות שאנו חיים בה היום בניגוד לעבר היא מציאות של מהירות ומיידיות: אנחנו רוצים הכול – כאן ומהר. האוכל הפך להיות מהיר ונגיש; אנחנו מחפשים שיטות שההצלחה שלהם ניכרת מיד; יש מסלולים ישירים לתארים מתקדמים, המדלגים על התואר הנדרש הקודם, ועוד דוגמות רבות. כשהתפיסה הזו חודרת אל עולם הלימוד, ואל לימוד התורה היא מחוללת חורבן.

המילה 'עמל' היא מילה מאוד לא פופולרית היום ובוודאי לא עמל תורה. בעידן שבו מנסים חדשות לבקרים להתחדש ולהתקשט בשיטות מודרניות, מהפכניות וחדשניות, יש למושג עמל תורה ריח של גלות ושל זקנה, לפחות אצל חלקים מסוימים בציבור. בימים אלו כשלפנינו חג מתן תורה, האירוע ההיסטורי החד-פעמי החשוב המתחדש מדי שנה, דומה שיש לחדד את אידאל העמל.

את הפסוק הפותח את פרשת בחוקותי (ויקרא כו, ג), "אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם", דורש הספרא כך: "אם בחוקותי תלכו, יכול אילו המצות, כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם הרי מצות אמורות, הא מה אני מקיים אם בחוקותי תלכו - להיות עמלים בתורה" (פרשה א). רש"י על אתר מביא את דברי הספרא ומוסיף ביחס לסיפה של הפסוק: "ואת מצוותי תשמרו – הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים". בעל השם משמואל (שם, שנת תרע"א) מציין שבפירושו של רש"י יש שלושה מרכיבים: (א) עמל תורה; (ב) ידיעת התורה; (ג) עשיית מצוות התורה. מתוך כך הוא כותב שלו יצויר שאדם ידע את התורה בלי עמל, אין כאן שלמות מצווה, כיוון שהוא מחוסר מצוות עמל תורה. אור החיים (ויקרא, שם) מסביר מדוע הכתוב קורא לעמל התורה חוקה. לדבריו, מצוות לימוד תורה כוללת גם הנחיה שהאדם צריך לשוב ללמוד גם דברים שלמדם קודם והם ידועים אצלו, "כי חפץ ה' בעסק התורה חוקה חקק".

כיוצא בדברים אלו, ממרא מפורשת ונוקבת היא בירושלמי התולה את קיומה ואת השתמרותה של התורה אצל הלומדים בתנאי שנרכשה בעמל וביגיעה: "אמר רב מנא 'כי לא דבר ריק הוא מכם', ואם הוא ריק – מכם הוא. למה? שאין אתם יגעים בתורה. כי הוא חייכם – אימתי הוא חייכם? כשאתם יגעים בו" (פאה א, ה [טו ע"ב]).

הרב קוק התייחס בכמה וכמה מקומות למתודות הקלה של מחנכים, המנסים להקל את עול הלימוד מעל תלמידיהם, כך למשל הם דבריו בעין איה על ברכות סג ע"ב (פסקה שמד):

רבים הם הפדגוגים המתנשאים להביא דרכים להקל את עול הלימוד, וחושבים שיביאו ברכה לעולם בהקנותם את הידיעות והלימוד התוריים באופן קל, שלא יצטרך האדם להיות עמל בהם. ותועלת הדבר אינה אלא מטעה, כי הידיעות לא תמדדנה ע"פ כמותם כ"א ע"פ איכותם, ע"פ עומק הבנה וחריפות השימוש בהם לכל חפץ. ביותר לימוד התורה ע"פ גודל הרושם שפועלים על הלומד לעניין התכונה של המוסר, המעשים הטובים ויראת ד' הטהורה. ובזאת יהי' מועיל רק הלימוד שאינו בא בדרכים קלים ונוחים לקלוט, כי ע"י היגיעה ועבודה שכלית מתעלה האדם למדרגות נעלות, ולהיות נוטה אל השכל ואל כל דברי קודש באהבה וחפץ לב, והלימוד פועל עליו להיות כולו נתון ומסור ללמודיו. [...] אבל הלמודים הנכנסים באופן קל בלא יגיעה ועבודה כבירה יישארו לעולם שטחיים וקפויים, עומדים מחוץ לנפשו של אדם הפנימית, ופועלים מעט על מעשיו ועל יצרי לבבו.

תורה שאינה נקנית בעמל אינה משתמרת בקרב הלומד, תורה שאינה באה מתוך יגיעה סופה שהיא שטחית ורדודה, "רק חכמה שעמדה לי באף היא שעמדה לי".

במקום אחר (עין איה, שבת ל ע"ב, פסקה קא) הרב קוק מתייחס לרצון של לומדי התורה שכבר בתחילת הדרך הלימודית התורה תשמח ותענג אותם. וכך הוא כותב: "חלילה להיות בהולים על העונג הזה שהוא הצד החיצון את החכמה ואל דעת האמת בשעתו, לקנותו בלא עתו. זה החלק יסיר מהמתחיל את החפץ לעמול ולהתייגע ולעמוד על האמת, כי לא יוכל כלל להתאים העמל הגדול הנדרש לד"ת עם חפץ השמחה והעונג בתחילתו, מתנת אלהים זאת אינה נתונה כ"א לאותם שכבר יגעו הרבה והרגילו נפשם בנועם אור האמת".

הרב עמיטל הדגיש את החובה שלימוד התורה יהיה מתוך עמל ומאמץ שכלי וטען שהיא אף חובה המיוחדת לדורנו, ואלו דבריו (והארץ נתן לבני אדם, עמ' 44):  

דווקא בתקופה שבה פן זה [אינטלקטואלי] מרכזי בחיי האדם, ובעיקר בחיי מי שבוחר בחייו לעסוק במקצוע אינטלקטואלי, יש חשיבות מכרעת לכך שעבודת ה' תבוא לידי ביטוי מיוחד בתחום זה ולא רק בקיום מצוות [...]. המוח, הכוח האינטלקטואלי, הוא האיבר החשוב ביותר של האדם. וכי נוכל להסתפק בעבודת ה' רק בידיים, באברים – ניקח שופר ביד ונתקע בו בפה, נניח תפילין, נאכל מצות – ורק המוח ייוותר לבדו, כשאינו משמש לעבודתו יתברך? מי שאינו עוסק בתלמוד תורה חסר דבר בסיסי בעבודת ה'. וכי נשאיר את האינטלקט ואת המוח לצורך הקריירה, לקבל תואר אקדמי, ואת עבודת ה' נותיר רק לאיברים? [...] דווקא בתקופה כזו חשוב באופן מיוחד שלימוד התורה ייעשה בצורה רצינית, ולא יפול בעומק האינטלקטואלי מלימודים בתחומים אחרים. עבודת ה' בימינו לא תחזיק מעמד אם נושאיה לא יהיו בעלי השכלה תורנית. אי-אפשר לחיות חיים דתיים רציניים ללא השכלה תורנית מעמיקה.

יהי רצון שנזכה לקבל את התורה כולה בשמחה וברצון, שנזכה לעמול ולהתייגע בה, ומלמעלה הקב"ה יזכנו ויפתח לנו שערי חכמה ובינה בתורה.