יום ראשון, 14 בספטמבר 2014

סימן טוב

מאת שרה בר אשר, נטורופתית, ראש בית הספר בריאה לרפואה משלימה במכללת אורות ישראל, קמפוס אלקנה

בשונה מהסימנים של ליל הסדר שכולם מבשרים את הסוף המר של אויבינו, בראש השנה יש גם כמה סימנים שאינם עוסקים דווקא באופן ישיר באויבים. לשמחתנו, חז"ל בחרו עבורנו סימנים עם ערכים תזונתיים עצומים (טוב, לא כולם. ראש של בעלי חיים הוא מקור להרבה שומן), ולכן אין זה ברור למה אנחנו אוכלים מהם רק באופן סמלי. הנה נגיעות קטנות מכל סמל.
רימון: עונת ההבשלה שלו היא בסמוך לראש השנה. אולי בשל כך אנחנו נזכרים בו כעת וחבל ששוכחים אותו כבר בצום גדליה. מומלץ לקלף אותו סמוך לארוחה ולא להסתפק בגרגירי פרי שקולפו במפעל. כי מה לעשות – הם פחות טעימים. החשיפה של השמן הטוב שברימון לאור ולחמצן לא עושה להם טוב, אלא מחמצנת (מקלקלת) אותו. 
תמרים: לעומת הפֵּרות המיובשים האחרים שהתברכה בהם טורקיה ושכנותיה, התמרים דווקא גדלים לאורך בקעת הירדן והחקלאים בארץ אף מייצאים את התמר לארצות רבות בעולם. התמר המועדף על רוב הישראלים הוא תמר מג'הול שנראה אמנם מיובש, אך למעשה הוא מתייבש על העץ. כדאי לבחור תמר שקליפתו אינה קשה ומופרדת מהפרי. 
תפוח: את התפוח משתלם ביותר לאכול, גם בשל האינדקס הגליקמי שלו הנמוך ביותר יחסית לשאר הפֵּרות, כלומר הוא מכיל את כמות הגלוקוז המעטה ביותר וגם כיוון שהמרקם הקשה שלו תורם לתחושת שובע. אומרים שמי שאוכל תפוח לא יראה את הרופא בטוח. מכאן שהאוכל תפוח בראש השנה לא יראה את הרופא כל השנה. אולי. 
דבש: במצרים העתיקה היו חונטים את הפרעונים בחומר משמר לאחר מותם. בשונה מהם, אנחנו ממלאים את עצמנו בחומר משמר עוד בחיינו, ולכך אחראים מאכלים רבים. הדבש הוא חומר משמר משובח בתנאי שלא עבר חימום. רצוי לחפש את המילים האלה על גבי הצנצנת. 
כרֵשה: חז"ל קוראים לה כרתי, אך אנשים רבים קוראים לה פרסה. הטעם שלה מזכיר בצל, אלא שבכרשה אנו "מרוויחים" גם את הכלורופיל על כל מעלותיו. הכלורופיל מגיע מהצבע הירוק של הכרשה. רצוי לא לטגן חביתות ירק עם הרבה שמן, שכן הערך התזונתי שלהן נהרס, אלא לאפות בתנור כשהן מונחות על גבי נייר אפייה. 
לוביה (פול מצרי): רוב הדעות סוברות שזאת המשמעות של השם רוביא. זו קטנייה שמוסיפה לארוחת החג חלבון מן הצומח. הפול המצרי עושה טוב לכולם חוץ מאשר לסובלים מחוסר באנזים G6PD. אין מה לדאוג. מי שזה חסר לו, קיבל את הבשורה מיד אחרי שהוא נולד. 
סלק ועלי סלק: הטוב ביותר הוא לאכול סלק שאינו מבושל, כלומר בשיטת ה- Raw food. פשוט מגררים סלק טרי ומתבלים. אפשר כמובן גם לבשל את הסלק, רק לא לשכוח לשתות את מי הבישול. לגבי העלים, הם עשירים בכלורופיל ובויטמין K. רצוי להוסיפם לסלט ירוק ולא לשלב בחביתה המוזכרת לעיל.
דלעת: כדאי שהמרק בסעודה יהיה מרק ירקות ולא מרק עוף. 
גזר: כמו הדלעת גם הוא מעשיר לנו את התפריט החגיגי בצבע הכתום על כל הבטא קרוטן שבו. 
כך נוכל להעיף מבט טוב ובריא לעבר השנה החדשה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה