דיקן הלימודים, קמפוס רחובות
בתחילת חודש אדר א', התקיים בקמפוס אלקנה הקולוקוויום המכללתי ה-16.
מושב הפתיחה הוקדש לחיבורי שני מרצים אשר ראו אור לאחרונה, הרב ד"ר יחזקאל ליכטנשטיין וד"ר מאיר נזרי, אשר הרצו על נושאים אחדים מתוך חיבוריהם החדשים: הרב ד"ר יחזקאל ליכטנשטיין: "מסירה" לאויב – פועלן של מועצות היהודים ושותפיהן; ד"ר מאיר נזרי: קהילות תאפילאלת/סג'למאסא.
לאחר מכן התקיימו שני מושבים בהם סקרו מרצים את פֵּרות מחקריהם בתחומים שונים ומגוונים (תנ"ך, היסטוריה וספרות).
הרב ד"ר יוסף פריאל: היכול להיות פרשן העוסק בלשון ואינו בלשן? חזקוני כמקרה מבחן.
ד"ר ארי גייגר: ללמוד מהאויב: מה חיפשו הנוצרים ההבראיסטים במקורות היהודיים והאם מה שמצאו שם שינה את יחסם ליהדות?
הרב אופיר אחימאיר: מה פרצת עליך, פרץ?! / יצירתו הספרותית של י"ל פרץ כביטוי לביקורת דתית מוצדקת – הסיפור "ברל החייט" כמקרה מבחן.
מיוחדת ומרתקת הייתה הרצאתו של ד"ר יוסי פרץ על אודות "ספר תורה שלם אשכנזי מהמאה ה-13". להלן נקודות אחדות מתוך הרצאתו:
אלה מקצת מהמאפיינים המצביעים על עתיקותו של ספר התורה:
א. כתוב ב-48 שורות בעמודה ובהקפדה על ווי העמודים;
ב. מסומנות בו אותיות משונות ותגים מיוחדים השונים מאלה הנהוגים היום;
ג. מקפיד להשאיר רווח גדול בין פסוקים;
ד. החלוקה לפרשיות פתוחות וסתומות שונה מזו של הרמב"ם בהלכות ספר תורה;
ה. החלוקה בסוף שירת הים שונה מהמקובל היום;
ו. נוסח האותיות קרוב מאוד לנוסח המסורה, אבל אינו זהה לחלוטין.
בתקופה מאוחרת יותר נעשו בספר התורה תיקונים רבים מאוד כדי להכשירו לקריאה על פי נוהגי הלכה, תיקונים שלא מעט מהם דווקא שיבושים!
ההרצאה לוותה במצגת ובה תמונות של מספר עמודות מספר התורה, וכן תמונות מיוחדות המצביעות על מחיקות ותיקונים שנעשו בספר.
עשרות רבות ממרצי המכללה השתתפו בקולוקוויום, ותגובותיהם על תוכן ההרצאות היו חיוביות ביותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה