נתי פרידדיקאן סטודנטים ומרכז הסטאז', קמפוס רחובות
לפני שש שנים הועלתה הצעה ליצור מפגש בין הורי תלמידי שנה א' ובין צוות המכללה והישיבה. הרקע להצעה היה הרצון והצורך להכיר את הורי התלמידים החדשים, ללמוד מכלי ראשון על בעיותיהם וכן לחשוף את ההורים לצוות החינוכי, להציג בפניהם את ה"אני מאמין" של המכללה וליצור שיח פתוח ושיתוף פעולה התחלתי בין ההורים וגורמי המכללה.
אני מניח שברקע הרצון שלנו עמדה הידיעה שחלק לא מבוטל מתלמידינו עדיין סמוכים על שולחן הוריהם, לא רק במשמעות הכלכלית וההורים הם בעלי השפעה רבה על תפיסת העולם של בניהם. לכן הדיאלוג החינוכי שלנו אמור להיות מוצג גם להם ולהפכם לשותפים שלנו במהלך החינוכי והלימודי שאנו מבצעים.
ההצעה לקיים את המפגש לוותה בהרמת גבה מצד חברים שטענו בצדק שישיבות הסדר, קל וחומר מכללות, לא מקיימות "אספות הורים" ושתלמידים לא ירצו לשתף פעולה היות שיש במפגש מעין רמז שהם עדיין לא בוגרים דיים והמכללה זקוקה להורים על מנת להעמידם במקום. נשמעו טיעונים נוספים שלכאורה נראו נכונים והיה גם חשש אמתי שאם ההורים לא יגיעו לכנס יהיה בזה מסר ברור שמשמעותו אינה מחמיאה למכללה.
למרות החששות נקבע תאריך למפגש. סדר היום כלל דברי פתיחה של ראש המכללה, ראש הישיבה ומרכז הלימודים האקדמיים ולאחר מכן נפגשו ההורים עם כל ר"מ בנפרד. הוצג ה"אני מאמין" החינוכי שלו ונערכה שיחה קצרה על מצבה של הכיתה וסבב שאלות והערות של ההורים.
למרות שהגיעו למפגש הורים מעטים, המפגש היה מעניין. שאלות והערות ההורים היו חשובות ושימשו אותנו בהמשך תכנון העבודה החינוכית במכללה. החשיבות העיקרית של המפגש הייתה השיחה והפגישה הבלתי אמצעית והישירה עם ההורים, היחשפותנו למצבים שונים בבית התלמידים, מצב משפחתי מיוחד, מחלה, עיסוק ההורים, יחסיהם עם הבנים וכו'.
המפגש הפך למסורת המתקיימת בכל שנה בסיום סמסטר א'. בראש חודש אדר השנה קיימנו את המפגש השישי. מהניסיון של המפגש הראשון למדנו שיש לחלקו לשלושה חלקים: בחלק הראשון – הצגת גורמי המכללה ותפקידם, הצגת ה"אני מאמין" המוסדי והשילוב בין המכללה לישיבה, הבעת הרצון לשיתוף פעולה עם ההורים וכו',
בחלק השני – שיחה של הר"מ עם הורי התלמידים על ה"אני מאמין החינוכי" שלו. לאחר מכן עריכת סבב התייחסויות של ההורים. בסבב זה נשמעות הערות שונות על התרשמותם של ההורים מהתקדמות בניהם בישיבה וכמובן במידה והעלאת בעיות בתחום מסלול הלימודים, עומס או חיי הפנימיה.
בחלק השלישי – פגישות של הורים המעוניינים בכך עם ראש הישיבה, עם הר"מ עם דיקן הסטודנטים או מדור שכר לימוד.
למדנו להבין מה חשוב להורים ואנו מנסים לענות על הציפיות שלהם מהמפגש. קבענו שאין זו "אספת הורים", איננו עוסקים כלל במצב לימודי של התלמיד הבודד או הכיתה; זהו מעין מפגש היחשפות הדדי בתחום מידע. ההורים נחשפים לראשונה למהות התואר האקדמי והשימוש בו, לישיבת ההסדר, לגיוסם הקבוצתי של בניהם לצה"ל, לפנימייה וכו'. הצוות נחשף במפגשים אלו להורי התלמיד, לבעיות הקיימות בביתו, לבקשות שונות של ההורים, ולבעיות כלכליות או בריאותיות שהן בעלות חשיבות לידיעת הצוות החינוכי.
ניתן לקבוע בוודאות שסימני השאלה והתמיהות שליוו את המפגש הראשון לפני שש שנים נעלמו. המפגש הפך להיות חלק מה"תפריט" החינוכי שהקמפוס מציע לתלמידים. יחסי האמון שבין ההורים, ההנהלה והר"מים שתחילתם במפגש זה מלווים את פעילותה החינוכית של המכללה.
ולסיום, בימים אלו, שבהם אנו עוסקים במסגרות חינוכיות "ידידותיות למשתמש", נראה לי שהערך המוסף של המפגשים היא יצירת אווירה חמה בין התלמיד ומשפחתו ובין הגורמים החינוכיים במכללה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה