מאת ד"ר ויטלא ארזי,
ראש ההתמחות לאנגלית
ההתמחות לאנגלית קיימה לסטודנטיות יום עיון וסדנה מעשית שהתמקדה בתחום החדשני והמעודכן ביותר של הוראה דיגיטלית ומיומנויות המאה ה-21, ויישומם בהוראת השפה האנגלית.
בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים משמעותיים בעולם החינוך והפדגוגיה שמטרתם להתאים את מערכת החינוך למציאות של החיים במאה ה-21, ולהקנות לתלמידים ערכים, ידע, מיומנויות וכלים החיוניים להתמודדות עם אתגרי העידן החדש.
משרד החינוך הגדיר ארבעה תחומים מרכזיים הנוגעים למיומנויות המאה ה-21, והבאים לידי ביטוי גם בתכנית התקשוב הלאומית. תחומים אלו הם:
(א) דרכי חשיבה; (ב) דרכי למידה ועבודה; (ג) אמצעי למידה ועבודה; (ד) חיים בעולם.
עוד טרם לידתה של "תכנית התקשוב הלאומית" של משרד החינוך, קידמה ההתמחות לאנגלית במכללת אורות ישראל את תחום הלמידה המתוקשבת והדיגיטלית. המכללה השקיעה בפיתוח מעבדה לשונית חדשנית; מתקיים קורס מחשבים מתקדם ייחודי להוראת אנגלית שבמסגרתו התקיימו גם שיעורי למידה שיתופית עם עמיתים בישיבה יוניברסיטי בארה"ב, ועוד.
יחד עם זאת, ההתמחות רואה צורך ביצירת חיבור עדכני ביותר למציאות ההוראה בפועל ולחזון העומד בבסיס תכנית התקשוב הלאומית. המטרה היא שהבוגרות שזה עתה סיימו את הכשרתן תוכלנה להוביל ולהנהיג תהליכים אלו, הלכה למעשה, בבתי הספר שבהם תועסקנה. לאחרונה החליט משרד החינוך כי במסגרת תכנית התקשוב תשע"ה יש לקדם תהליכי תקשוב בבתי הספר "במטרה להפכם לארגונים מתוקשבים, זאת בדגש על הטמעת פדגוגיה חדשנית ופיתוח אוריינות דיגיטלית במגוון תחומים המקוונים להשבחת תהליכי הוראה, למידה והערכה ותהליכים חברתיים-שיתופיים".
יום העיון במכללה, ביזמתה של ד"ר חיה כץ, מרצה למתודיקה ומדריכה פדגוגית בהתמחות לאנגלית, עסק ב"תכנית התקשוב הלאומית" וב"מיומנויות המאה ה-21" באופן ממוקד ויסודי. המרצה האורחת הייתה הגב' שרה וויסברג, מרצה מטעם משרד החינוך בהשתלמויות למורים בתחום התקשוב.
עסקנו בשאלות עקרוניות הנוגעות למהות בית הספר המתוקשב, להיבטים פדגוגיים כלליים הנוגעים להוראה המתוקשבת, בצורך בתכנון מושכל של שילוב התקשוב בלמידה, בהיבטים של למידה שיתופית ועוד.
בצד המעשי-יישומי התנסו הסטודנטיות במגוון רחב של כלים דיגיטליים המתאימים במיוחד להוראת שפה בכלל ולהוראת השפה האנגלית בפרט (לוח דיגיטלי, קומיקס דיגיטלי, אנימציה, הכתבה ועוד). במהלך ההתנסות התייחסנו להנחיות משרד החינוך, כגון למידה שיתופית, יצירתיות וחדשנות, אוריינות מידע, הכרת השונה ועוד. דגש מיוחד הושם על היכרות עם תבנית מערך השיעור הדיגיטלי תוך הצגת דוגמה של יחידת לימוד באנגלית, הבנת הרציונל שלה וניתוח מרכיביה.
הסטודנטיות שמילאו את המעבדה הלשונית עד אפס מקום סיימו את הסדנה בתחושה של התרגשות מחוויה לימודית מרתקת ומעשירה, וכתרגיל סיכום הן התבקשו להכין יחידת לימוד דיגיטלית בנושא השמיטה.
ציפי שרייבר, סטודנטית שנה ג, כותבת: "זכיתי להשתתף בסדנת הכלים הדיגיטלית. אני מרגישה שמעבר לכך שנהניתי והתעשרתי בכלים להוראה יצירתית ומהנה, אני חושבת שבעידן של היום זה קריטי שמורות ידעו להשתמש בטכנולוגיה על מנת להגיע לתלמידים שבעצם מעבירים את מרבית הזמן שלהם מול המסך. בסדנה זו ראינו שאפשר ללמד תלמידים בשימוש המחשב ובצורה הזו הם ירגישו שהם נהנים אך בעצם לומדים המון".
ההתמחות לאנגלית תמשיך ביישום ובהטעמה של הרעיונות שעלו בסדנה הן בקורסי המתודיקה הן בעבודה המעשית.
ראש ההתמחות לאנגלית
בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים משמעותיים בעולם החינוך והפדגוגיה שמטרתם להתאים את מערכת החינוך למציאות של החיים במאה ה-21, ולהקנות לתלמידים ערכים, ידע, מיומנויות וכלים החיוניים להתמודדות עם אתגרי העידן החדש.
משרד החינוך הגדיר ארבעה תחומים מרכזיים הנוגעים למיומנויות המאה ה-21, והבאים לידי ביטוי גם בתכנית התקשוב הלאומית. תחומים אלו הם:
(א) דרכי חשיבה; (ב) דרכי למידה ועבודה; (ג) אמצעי למידה ועבודה; (ד) חיים בעולם.
עוד טרם לידתה של "תכנית התקשוב הלאומית" של משרד החינוך, קידמה ההתמחות לאנגלית במכללת אורות ישראל את תחום הלמידה המתוקשבת והדיגיטלית. המכללה השקיעה בפיתוח מעבדה לשונית חדשנית; מתקיים קורס מחשבים מתקדם ייחודי להוראת אנגלית שבמסגרתו התקיימו גם שיעורי למידה שיתופית עם עמיתים בישיבה יוניברסיטי בארה"ב, ועוד.
יחד עם זאת, ההתמחות רואה צורך ביצירת חיבור עדכני ביותר למציאות ההוראה בפועל ולחזון העומד בבסיס תכנית התקשוב הלאומית. המטרה היא שהבוגרות שזה עתה סיימו את הכשרתן תוכלנה להוביל ולהנהיג תהליכים אלו, הלכה למעשה, בבתי הספר שבהם תועסקנה. לאחרונה החליט משרד החינוך כי במסגרת תכנית התקשוב תשע"ה יש לקדם תהליכי תקשוב בבתי הספר "במטרה להפכם לארגונים מתוקשבים, זאת בדגש על הטמעת פדגוגיה חדשנית ופיתוח אוריינות דיגיטלית במגוון תחומים המקוונים להשבחת תהליכי הוראה, למידה והערכה ותהליכים חברתיים-שיתופיים".
יום העיון במכללה, ביזמתה של ד"ר חיה כץ, מרצה למתודיקה ומדריכה פדגוגית בהתמחות לאנגלית, עסק ב"תכנית התקשוב הלאומית" וב"מיומנויות המאה ה-21" באופן ממוקד ויסודי. המרצה האורחת הייתה הגב' שרה וויסברג, מרצה מטעם משרד החינוך בהשתלמויות למורים בתחום התקשוב.
עסקנו בשאלות עקרוניות הנוגעות למהות בית הספר המתוקשב, להיבטים פדגוגיים כלליים הנוגעים להוראה המתוקשבת, בצורך בתכנון מושכל של שילוב התקשוב בלמידה, בהיבטים של למידה שיתופית ועוד.
בצד המעשי-יישומי התנסו הסטודנטיות במגוון רחב של כלים דיגיטליים המתאימים במיוחד להוראת שפה בכלל ולהוראת השפה האנגלית בפרט (לוח דיגיטלי, קומיקס דיגיטלי, אנימציה, הכתבה ועוד). במהלך ההתנסות התייחסנו להנחיות משרד החינוך, כגון למידה שיתופית, יצירתיות וחדשנות, אוריינות מידע, הכרת השונה ועוד. דגש מיוחד הושם על היכרות עם תבנית מערך השיעור הדיגיטלי תוך הצגת דוגמה של יחידת לימוד באנגלית, הבנת הרציונל שלה וניתוח מרכיביה.
הסטודנטיות שמילאו את המעבדה הלשונית עד אפס מקום סיימו את הסדנה בתחושה של התרגשות מחוויה לימודית מרתקת ומעשירה, וכתרגיל סיכום הן התבקשו להכין יחידת לימוד דיגיטלית בנושא השמיטה.
ציפי שרייבר, סטודנטית שנה ג, כותבת: "זכיתי להשתתף בסדנת הכלים הדיגיטלית. אני מרגישה שמעבר לכך שנהניתי והתעשרתי בכלים להוראה יצירתית ומהנה, אני חושבת שבעידן של היום זה קריטי שמורות ידעו להשתמש בטכנולוגיה על מנת להגיע לתלמידים שבעצם מעבירים את מרבית הזמן שלהם מול המסך. בסדנה זו ראינו שאפשר ללמד תלמידים בשימוש המחשב ובצורה הזו הם ירגישו שהם נהנים אך בעצם לומדים המון".
ההתמחות לאנגלית תמשיך ביישום ובהטעמה של הרעיונות שעלו בסדנה הן בקורסי המתודיקה הן בעבודה המעשית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה