מאת: ד"ר זאב קאים,
מרכז תכנית הסטאז' בקמפוס רחובות
כנס "יום המורה הצעיר" תשע"ה, לזכרו של מורה המורים מר יחיאל שוקרון ז"ל, עמד בסימן המורה הצעיר כמוביל דרך. הכנס התמקד באתגרים החינוכיים העומדים לפתחם של המתמחים וצייד אותם בארגז כלים יצירתי, ייחודי ומרתק להתמודדות מוצלחת עם אתגרי ההווה והעתיד.
היה מעניין ומרתק.
כמדי שנה, נערך בל"ג בעומר כנס "יום המורה הצעיר" בקמפוס רחובות של מכללת אורות ישראל, לזכרו של "מורה המורים" מר יחיאל שוקרון ז"ל שהיה ממייסדי המכללה. יום חגיגי זה מהווה יום שיא למתמחים בהוראה, שבו הם זוכים להעשרה ולחוויה ייחודית בתחומי הלכה וחינוך מפי אנשים בעלי ניסיון עשיר, ייחודיים ופורצי דרך בתחומם.
המושב הראשון נפתח, באופן מסורתי, עם רעיונות תורניים הקשורים לרוח התקופה של ספירת העומר. ראשון לדוברים היה דיקן הלימודים בקמפוס רחובות, הרב ד"ר יחיאל לאש, שהציג את הרקע ההיסטורי למנהגי האבלות בספירת העומר. במוקד דבריו הוא התעמק בדמותו ובתפישתו הייחודית של רבי עקיבא ביחס לחכמי ישראל והקשר של כל זה להשלכות הקשות של מות תלמידיו הראשונים ושמירה על עולם התורה על ידי תלמידיו האחרונים.
בהמשך, זכו המתמחים לדברי ברכות ו"צידה לדרך" מפי דיקן הסטודנטים, הרב ד"ר יוחנן קאפח. הרב התייחס לערך ההתמדה והעקביות בעבודה החינוכית עם התלמידים. גם כשנראה שהמאמצים אינם נושאים פרי – הם כן נושאים פרי. אין להתייאש, ההתמדה פועלת את פעולתה וגם אם ראשית מִצְער – האחרית תִשֹגה מאוד.
במושב השני, מושב החינוך, עסקנו בכישורים הנדרשים מהמורה הצעיר כמוביל דרך. בראשית המושב הציג ד"ר שמחה צ'סנר, נשיא ישיבת "בני חייל" לתלמידים בעלי השראות (= "הפרעות") קשב וריכוז, את עולמו הפנימי של הילד המאתגר בכיתה. במהלך ההרצאה למדו המתמחים להכיר את הגורמים המשפיעים על התפקוד הלימודי, ההתנהגותי והחברתי של הילד המאתגר בכיתה, ולראות את התנהגותו ואת עולמו הרגשי באופן מכיל ומקדם את תהליך הלמידה. במהלך הדיון שהתפתח סיפק ד"ר צ'סנר תובנות מניסיונו העשיר בתחום ארגז כלים להתמודדות הוליסטית עם התלמיד המאתגר בכיתה. אין ספק שהייתה זו חוויה ראשונה ומעשירה בחומר (מעשי) וברוח שהמתמחים חוו.
האורח השני במושב היה מר עזרא היידו, מומחה בתחומי אימון, גישור והנחיית קבוצות. בהרצאתו עסק מר היידו במושג "תקשובת" – פיתוח תקשורת משמעותית בין המורה לתלמידיו, שאם היא צולחת, הרי הכול נראה אחרת. במהלך המפגש הוא הציג בפני המתמחים כלים לרכישת אמון ולהיכרות מעמיקה עם התלמידים, מתוך הנחה שהמורה חייב להכיר היטב את הרקע האישי, את הכוחות ואת החולשות של כל תלמיד בכיתתו. המתמחים ראו כיצד ניתן לשלב את הכלים בעבודת המורה בפועל.
נראה כי המתמחים שגילו מעורבות פעילה לאורך השיחות בכנס נתרמו רבות, הן בפיתוח השקפה חינוכית הוליסטית הן בתפקוד יעיל יותר אל מול אתגרים בשדה החינוך. אנו מייחלים ומאמינים שהנהנים והנתרמים הגדולים מפֵּרותיו של הכנס יהיו תלמידיהם לעתיד של המתמחים.
נקווה בסיעתא דשמיא להגשים בדרך זו את דבריו של הרב נריה זצ"ל:
"לכל מחנך צריך שיהיו שתי אהבות ושלוש אמונות:
אהבה לתלמידיו,
אהבה למקצוע שלו,
אמונה בכוחותיו כאדם וכמנהיג,
אמונה בערכים שמבקש להקנות לתלמידיו,
ואמונה בתלמידיו כי יספגו את מה שמשקיע בהם".
(הרב משה צבי נריה זצ"ל, "לימוד וצמיחה", עמ' 103).
מרכז תכנית הסטאז' בקמפוס רחובות
היה מעניין ומרתק.
כמדי שנה, נערך בל"ג בעומר כנס "יום המורה הצעיר" בקמפוס רחובות של מכללת אורות ישראל, לזכרו של "מורה המורים" מר יחיאל שוקרון ז"ל שהיה ממייסדי המכללה. יום חגיגי זה מהווה יום שיא למתמחים בהוראה, שבו הם זוכים להעשרה ולחוויה ייחודית בתחומי הלכה וחינוך מפי אנשים בעלי ניסיון עשיר, ייחודיים ופורצי דרך בתחומם.
המושב הראשון נפתח, באופן מסורתי, עם רעיונות תורניים הקשורים לרוח התקופה של ספירת העומר. ראשון לדוברים היה דיקן הלימודים בקמפוס רחובות, הרב ד"ר יחיאל לאש, שהציג את הרקע ההיסטורי למנהגי האבלות בספירת העומר. במוקד דבריו הוא התעמק בדמותו ובתפישתו הייחודית של רבי עקיבא ביחס לחכמי ישראל והקשר של כל זה להשלכות הקשות של מות תלמידיו הראשונים ושמירה על עולם התורה על ידי תלמידיו האחרונים.
בהמשך, זכו המתמחים לדברי ברכות ו"צידה לדרך" מפי דיקן הסטודנטים, הרב ד"ר יוחנן קאפח. הרב התייחס לערך ההתמדה והעקביות בעבודה החינוכית עם התלמידים. גם כשנראה שהמאמצים אינם נושאים פרי – הם כן נושאים פרי. אין להתייאש, ההתמדה פועלת את פעולתה וגם אם ראשית מִצְער – האחרית תִשֹגה מאוד.
במושב השני, מושב החינוך, עסקנו בכישורים הנדרשים מהמורה הצעיר כמוביל דרך. בראשית המושב הציג ד"ר שמחה צ'סנר, נשיא ישיבת "בני חייל" לתלמידים בעלי השראות (= "הפרעות") קשב וריכוז, את עולמו הפנימי של הילד המאתגר בכיתה. במהלך ההרצאה למדו המתמחים להכיר את הגורמים המשפיעים על התפקוד הלימודי, ההתנהגותי והחברתי של הילד המאתגר בכיתה, ולראות את התנהגותו ואת עולמו הרגשי באופן מכיל ומקדם את תהליך הלמידה. במהלך הדיון שהתפתח סיפק ד"ר צ'סנר תובנות מניסיונו העשיר בתחום ארגז כלים להתמודדות הוליסטית עם התלמיד המאתגר בכיתה. אין ספק שהייתה זו חוויה ראשונה ומעשירה בחומר (מעשי) וברוח שהמתמחים חוו.
האורח השני במושב היה מר עזרא היידו, מומחה בתחומי אימון, גישור והנחיית קבוצות. בהרצאתו עסק מר היידו במושג "תקשובת" – פיתוח תקשורת משמעותית בין המורה לתלמידיו, שאם היא צולחת, הרי הכול נראה אחרת. במהלך המפגש הוא הציג בפני המתמחים כלים לרכישת אמון ולהיכרות מעמיקה עם התלמידים, מתוך הנחה שהמורה חייב להכיר היטב את הרקע האישי, את הכוחות ואת החולשות של כל תלמיד בכיתתו. המתמחים ראו כיצד ניתן לשלב את הכלים בעבודת המורה בפועל.
נראה כי המתמחים שגילו מעורבות פעילה לאורך השיחות בכנס נתרמו רבות, הן בפיתוח השקפה חינוכית הוליסטית הן בתפקוד יעיל יותר אל מול אתגרים בשדה החינוך. אנו מייחלים ומאמינים שהנהנים והנתרמים הגדולים מפֵּרותיו של הכנס יהיו תלמידיהם לעתיד של המתמחים.
נקווה בסיעתא דשמיא להגשים בדרך זו את דבריו של הרב נריה זצ"ל:
"לכל מחנך צריך שיהיו שתי אהבות ושלוש אמונות:
אהבה לתלמידיו,
אהבה למקצוע שלו,
אמונה בכוחותיו כאדם וכמנהיג,
אמונה בערכים שמבקש להקנות לתלמידיו,
ואמונה בתלמידיו כי יספגו את מה שמשקיע בהם".
(הרב משה צבי נריה זצ"ל, "לימוד וצמיחה", עמ' 103).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה